אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים ה׳:א׳-ט׳ (Hebrew)

א׳

¶ כי כל כהן גדול הלקוח מתוך בני אדם מפקד הוא בעבור בני אדם בעניני אלהים להקריב מנחה וזבח על החטאים׃

ב׳

והוא יכול לחמל על השגגים והתעים בהיותו גם הוא ידוע חלי׃

ג׳

אשר על כן חיב להקריב על החטאים גם בעד העם גם בעד נפשו׃

ד׳

ואת הגדלה הזאת לא יקח איש לעצמו רק הקרוא לה מאת האלהים כמו אהרן׃

ה׳

כן גם המשיח לא כבד את עצמו להיות כהן גדול כי אם האמר אליו בני אתה אני היום ילדתיך׃

ו׳

כמו שאמר גם במקום אחר אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃

ז׳

אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדעות לפני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מפני יראתו׃

ח׳

ואף כי היה הבן למד מענותו לשמוע׃

ט׳

ואחרי אשר השלם היה ממציא תשועת עולמים לכל שמעיו׃

אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים ה׳:א׳-ט׳