בְּרֵאשִׁית ב׳:ז׳-ט׳

ז׳

וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃

ח׳

ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃

ט׳

ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃