משל שני הנשרים והגפן

א׳

¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

ב׳

בן אדם חוד חידה ומשל משל אל בית ישראל׃

ג׳

ואמרת כה אמר אדני יהוה הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר לו הרקמה בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז׃

ד׳

את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רכלים שמו׃

ה׳

ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע קח על מים רבים צפצפה שמו׃

ו׳

ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן ותעש בדים ותשלח פארות׃

ז׳

ויהי נשר אחד גדול גדול כנפים ורב נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה לו להשקות אותה מערגות מטעה׃

ח׳

אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת׃

ט׳

אמר כה אמר אדני יהוה תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה׃

י׳

והנה שתולה התצלח הלוא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על ערגת צמחה תיבש׃