דְּבָרִים כ״ה:א׳-ז׳

א׳

¶ כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע׃

ב׳

והיה אם בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר׃

ג׳

ארבעים יכנו לא יסיף פן יסיף להכתו על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך׃

ד׳

לא תחסם שור בדישו׃

ה׳

כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה׃

ו׳

והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל׃

ז׳

ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי׃

נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל