מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים ב׳:ד׳-ח׳

ד׳

וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃

ה׳

ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים׃

ו׳

ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו׃

ז׳

וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃

ח׳

ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו׃