2 דִּבְרֵי הַיָּמִים כ׳:ז׳-י״ב

ז׳

הלא אתה אלהינו הורשת את ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך לעולם׃

ח׳

וישבו בה ויבנו לך בה מקדש לשמך לאמר׃

ט׳

אם תבוא עלינו רעה חרב שפוט ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע׃

י׳

ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים כי סרו מעליהם ולא השמידום׃

י״א

והנה הם גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו׃

י״ב

אלהינו הלא תשפט בם כי אין בנו כח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו׃