אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס אֶל־טִיטוֹסב׳

הציווי ללמד את התורה הבריאה

א׳

¶ ואתה דבר את הנאה ללקח הבריא׃

ב׳

שיהיו הזקנים משלים ברוחם ומכבדים וצנועים ובריאים באמונה ובאהבה ובסבלנות׃

ג׳

וכן הזקנות תהי הנהגתן כאשר נאוה לקדש לא תהיינה מלשינות ולא נכבשות לסבוא יין כי אם מלמדות טוב׃

ד׳

ומישרות את הצעירות לאהב את בעליהן ולאהב את בניהן׃

ה׳

ולהיות צנועות וטהרות צופיות הליכות ביתן וטבות ונכנעות לבעליהן למען לא יחלל דבר האלהים׃

ו׳

ככה תזהיר גם את הבחורים שיהיו צנועים׃

ז׳

ובכל דבר היה אתה למופת במעשים טובים בהוראה צרופה ונהדרה׃

ח׳

ובדבר בריא ומום אין בו למען יבוש המתקומם ולא ימצא לדבר עליכם רע׃

ט׳

העבדים יכנעו לאדניהם ויתרצו להם בכל דבר ולא ימרו את דבריהם׃

י׳

ולא ימעלו מעל כי אם יראו כל אמונה טובה למען יפארו בכל את לקח אלהינו מושיענו׃

י״א

כי הופיע חסד אלהים להושיע את כל בני האדם׃

י״ב

וליסר אתנו אשר נתעב הרשע ותאות העולם ונחיה בעולם הזה בצניעות ובצדק ובחסידות׃

י״ג

ונחכה לתקוה המאשרת ולהופעת כבוד אלהינו הגדול ומושיענו ישוע המשיח׃

י״ד

אשר נתן את נפשו בעדנו לגאלנו מכל עול ולטהר לו עם סגלה הזריז במעשים טובים׃

ט״ו

את אלה תדבר ותזהיר ותוכיח בכל חזקה ואיש אל יבוז לך׃

Use ← → arrow keys to navigate