תְהִלִּיםי״ב

תחינה בעת הונאת בני אדם

א׳

¶ למנצח על השמינית מזמור לדוד הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם׃

ב׳

שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃

ג׳

יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃

ד׳

אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃

ה׳

משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃

ו׳

אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃

ז׳

אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם׃

ח׳

סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם׃