חזוֹן יוֹחָנָן י״א:ג׳-ו׳

ג׳

ואתן לשני עדי ונבאו ימים אלף ומאתים וששים מתכסים בשקים׃

ד׳

אלה הם שני הזיתים ושתי המנרות העמדים לפני אלהי הארץ׃

ה׳

וכי יבקש איש להרע להם תצא אש מפיהם ואכלה את איביהם וכן כל המבקש להרע להם מות יומת׃

ו׳

ולהם השלטן לעצר את השמים ולא יהיה מטר בימי נבואתם וישלטו על המים להפכם לדם ועל הארץ להכתה בכל נגע מדי יחפצו׃