תְהִלִּים צ׳:א׳-ו׳

א׳

¶ תפלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר׃

ב׳

בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל׃

ג׳

תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם׃

ד׳

כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה׃

ה׳

זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף׃

ו׳

בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃