תְהִלִּים ע״ט:א׳-ד׳

א׳

¶ מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים׃

ב׳

נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ׃

ג׳

שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר׃

ד׳

היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃