תְהִלִּים ק״ד:א׳-ט׳

א׳

¶ ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃

ב׳

עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃

ג׳

המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃

ד׳

עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃

ה׳

יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃

ו׳

תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃

ז׳

מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃

ח׳

יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃

ט׳

גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃