מִשְׁלֵי ז׳:ט״ז-כ״ז

ט״ז

מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃

י״ז

נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃

י״ח

לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃

י״ט

כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃

כ׳

צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃

כ״א

הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃

כ״ב

הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃

כ״ג

עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃

כ״ד

ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃

כ״ה

אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃

כ״ו

כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃

כ״ז

דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃