מִשְׁלֵי ז׳:י׳-כ׳

י׳

והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃

י״א

המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃

י״ב

פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃

י״ג

והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃

י״ד

זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃

ט״ו

על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃

ט״ז

מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃

י״ז

נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃

י״ח

לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃

י״ט

כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃

כ׳

צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃