בְּמִדְבַּר כ״ב:א׳-ו׳

א׳

¶ ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו׃

ב׳

וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי׃

ג׳

ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל׃

ד׳

ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא׃

ה׳

וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי׃

ו׳

ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר׃