נחמיה ז׳:ס׳-ע״ג

ס׳

כל הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים׃

ס״א

ואלה העולים מתל מלח תל חרשא כרוב אדון ואמר ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם׃

ס״ב

בני דליה בני טוביה בני נקודא שש מאות וארבעים ושנים׃

ס״ג

ומן הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם׃

ס״ד

אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצא ויגאלו מן הכהנה׃

ס״ה

ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד הכהן לאורים ותומים׃

ס״ו

כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש מאות וששים׃

ס״ז

מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים וארבעים וחמשה׃

ס״ח

סוסיהם שבע מאות שלשים וששה פרדיהם מאתים ארבעים וחמשה׃

ס״ט

גמלים ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים ששת אלפים שבע מאות ועשרים׃

ע׳

ומקצת ראשי האבות נתנו למלאכה התרשתא נתן לאוצר זהב דרכמנים אלף מזרקות חמשים כתנות כהנים שלשים וחמש מאות׃

ע״א

ומראשי האבות נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שתי רבות וכסף מנים אלפים ומאתים׃

ע״ב

ואשר נתנו שארית העם זהב דרכמונים שתי רבוא וכסף מנים אלפים וכתנת כהנים ששים ושבעה׃

ע״ג

וישבו הכהנים והלוים והשוערים והמשררים ומן העם והנתינים וכל ישראל בעריהם ויגע החדש השביעי ובני ישראל בעריהם׃

נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל