נחמיה ה׳:א׳-ד׳
א׳
¶ ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים׃
ב׳
ויש אשר אמרים בנינו ובנתינו אנחנו רבים ונקחה דגן ונאכלה ונחיה׃
ג׳
ויש אשר אמרים שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן ברעב׃
ד׳
ויש אשר אמרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו׃