הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתַּי ד׳:א׳-ו׳
א׳
¶ אז נשא הרוח את ישוע המדברה למען ינסהו השטן׃
ב׳
ויהי אחרי צומו ארבעים יום וארבעים לילה וירעב׃
ג׳
ויגש אליו המנסה ויאמר אם בן האלהים אתה אמר לאבנים האלה ותהיין ללחם׃
ד׳
ויען ויאמר הן כתוב לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יי׃
ה׳
וישאהו השטן אל עיר הקדש ויעמידהו על פנת בית המקדש׃
ו׳
ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל למטה כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך ועל כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃
נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל