וַיִּקְרָא ז׳:א׳-י״ח

א׳

¶ וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא׃

ב׳

במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב׃

ג׳

ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב׃

ד׳

ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה׃

ה׳

והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא׃

ו׳

כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא׃

ז׳

כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה׃

ח׳

והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה׃

ט׳

וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה׃

י׳

וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו׃

י״א

וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה׃

י״ב

אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן׃

י״ג

על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו׃

י״ד

והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה׃

ט״ו

ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר׃

ט״ז

ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל׃

י״ז

והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף׃

י״ח

ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃

נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל