וַיִּקְרָא ה׳:י״ז-י״ט

י״ז

ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם ונשא עונו׃

י״ח

והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע ונסלח לו׃

י״ט

אשם הוא אשם אשם ליהוה׃