וַיִּקְרָא י״ט:א׳-ט״ז

א׳

¶ וידבר יהוה אל משה לאמר׃

ב׳

דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃

ג׳

איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם׃

ד׳

אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃

ה׳

וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו׃

ו׳

ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף׃

ז׳

ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃

ח׳

ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

ט׳

ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט׃

י׳

וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃

י״א

לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו׃

י״ב

ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה׃

י״ג

לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר׃

י״ד

לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה׃

ט״ו

לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך׃

ט״ז

לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה׃

נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל