וַיִּקְרָא ט״ו:י״ט-ל״ג (Hebrew)

י״ט

ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב׃

כ׳

וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא׃

כ״א

וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

כ״ב

וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

כ״ג

ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב׃

כ״ד

ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא׃

כ״ה

ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא׃

כ״ו

כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה׃

כ״ז

וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

כ״ח

ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר׃

כ״ט

וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד׃

ל׳

ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה׃

ל״א

והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם׃

ל״ב

זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה׃

ל״ג

והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה׃

וַיִּקְרָא ט״ו:י״ט-ל״ג