וַיִּקְרָא י״א:א׳-כ״ג
א׳
¶ וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם׃
ב׳
דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ׃
ג׳
כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃
ד׳
אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃
ה׳
ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם׃
ו׳
ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם׃
ז׳
ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם׃
ח׳
מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃
ט׳
את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו׃
י׳
וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם׃
י״א
ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו׃
י״ב
כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם׃
י״ג
ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה׃
י״ד
ואת הדאה ואת האיה למינה׃
ט״ו
את כל ערב למינו׃
ט״ז
ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃
י״ז
ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף׃
י״ח
ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם׃
י״ט
ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף׃
כ׳
כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם׃
כ״א
אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ׃
כ״ב
את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו׃
כ״ג
וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם׃
Settings