יוֹנָה ד׳:ז׳-ח׳

ז׳

וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש׃

ח׳

ויהי כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על ראש יונה ויתעלף וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי׃