יוֹנָה ד׳:ז׳-ח׳
ז׳
וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש׃
ח׳
ויהי כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על ראש יונה ויתעלף וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי׃
נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל