אִיּוֹב כ׳:ד׳-ט׳
ד׳
הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ׃
ה׳
כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע׃
ו׳
אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע׃
ז׳
כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃
ח׳
כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה׃
ט׳
עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו׃