יִרְמְיָהוּ נ״א:ט״ו-י״ח

ט״ו

עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃

ט״ז

לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃

י״ז

נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃

י״ח

הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃