יִרְמְיָהוּ מ״ט:ז׳-י״א

ז׳

לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם׃

ח׳

נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו׃

ט׳

אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים׃

י׳

כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו׃

י״א

עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו׃