יִרְמְיָהוּ ג׳:א׳-י״א
א׳
¶ לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם יהוה׃
ב׳
שאי עיניך על שפים וראי איפה לא שגלת על דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך׃
ג׳
וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם׃
ד׳
הלוא מעתה קראתי לי אבי אלוף נערי אתה׃
ה׳
הינטר לעולם אם ישמר לנצח הנה דברתי ותעשי הרעות ותוכל׃
ו׳
ויאמר יהוה אלי בימי יאשיהו המלך הראית אשר עשתה משבה ישראל הלכה היא על כל הר גבה ואל תחת כל עץ רענן ותזני שם׃
ז׳
ואמר אחרי עשותה את כל אלה אלי תשוב ולא שבה ותראה בגודה אחותה יהודה׃
ח׳
וארא כי על כל אדות אשר נאפה משבה ישראל שלחתיה ואתן את ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה ותלך ותזן גם היא׃
ט׳
והיה מקל זנותה ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ׃
י׳
וגם בכל זאת לא שבה אלי בגודה אחותה יהודה בכל לבה כי אם בשקר נאם יהוה׃
י״א
ויאמר יהוה אלי צדקה נפשה משבה ישראל מבגדה יהודה׃
Settings