יְשַׁעְיָהוּ נ״ז:ג׳-י״א

ג׳

ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה׃

ד׳

על מי תתענגו על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר׃

ה׳

הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים׃

ו׳

בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם׃

ז׳

על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח׃

ח׳

ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם אהבת משכבם יד חזית׃

ט׳

ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול׃

י׳

ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית׃

י״א

ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי׃