יְשַׁעְיָהוּ נ״א:י״ט-כ״ג

י״ט

שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך׃

כ׳

בניך עלפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר המלאים חמת יהוה גערת אלהיך׃

כ״א

לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין׃

כ״ב

כה אמר אדניך יהוה ואלהיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה את קבעת כוס חמתי לא תוסיפי לשתותה עוד׃

כ״ג

ושמתיה ביד מוגיך אשר אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים׃