יְשַׁעְיָהוּ י״ז:ד׳-ו׳

ד׳

והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה׃

ה׳

והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים׃

ו׳

ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה נאם יהוה אלהי ישראל׃