יְשַׁעְיָהוּ ט״ו:א׳-ד׳

א׳

¶ משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃

ב׳

עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה׃

ג׳

בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי׃

ד׳

ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו׃