חֲבַקּוּק ב׳:ד׳-ח׳

ד׳

הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה׃

ה׳

ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים׃

ו׳

הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא לו עד מתי ומכביד עליו עבטיט׃

ז׳

הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו׃

ח׳

כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה׃