האחים מואשמים

ד׳

הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃

ה׳

הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃

ו׳

וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה׃

ז׳

ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃

ח׳

הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃

ט׳

אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃

י׳

ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים׃

י״א

וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃

י״ב

ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃

י״ג

ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה׃

י״ד

ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃

ט״ו

ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני׃

ט״ז

ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו׃

י״ז

ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם׃