בְּרֵאשִׁית כ״ז:א׳-ד׳

א׳

¶ ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃

ב׳

ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃

ג׳

ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה׃

ד׳

ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות׃