עֶזְרָא ד׳:כ״א-כ״ג

כ״א

כען שימו טעם לבטלא גבריא אלך וקריתא דך לא תתבנא עד מני טעמא יתשם׃

כ״ב

וזהירין הוו שלו למעבד על דנה למה ישגא חבלא להנזקת מלכין׃

כ״ג

אדין מן די פרשגן נשתונא די ארתחששתא מלכא קרי קדם רחום ושמשי ספרא וכנותהון אזלו בבהילו לירושלם על יהודיא ובטלו המו באדרע וחיל׃