יְחֶזְקֵאל ז׳:א׳-ט׳

א׳

¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

ב׳

ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל קץ בא הקץ על ארבעת כנפות הארץ׃

ג׳

עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך׃

ד׳

ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה׃

ה׳

כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה׃

ו׳

קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה׃

ז׳

באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים׃

ח׳

עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך׃

ט׳

ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה׃