נבואה על רועי ישראל השקריים

א׳

¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

ב׳

בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים׃

ג׳

את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו׃

ד׳

את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך׃

ה׳

ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה׃

ו׳

ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש׃

ז׳

לכן רעים שמעו את דבר יהוה׃

ח׳

חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו׃

ט׳

לכן הרעים שמעו דבר יהוה׃

י׳

כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה׃