יְחֶזְקֵאל כ״ב:ב׳-ט״ז (Hebrew)

ב׳

ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה׃

ג׳

ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה׃

ד׳

בדמך אשר שפכת אשמת ובגלוליך אשר עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך על כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות׃

ה׳

הקרבות והרחקות ממך יתקלסו בך טמאת השם רבת המהומה׃

ו׳

הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך דם׃

ז׳

אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך׃

ח׳

קדשי בזית ואת שבתתי חללת׃

ט׳

אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך׃

י׳

ערות אב גלה בך טמאת הנדה ענו בך׃

י״א

ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה בך׃

י״ב

שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה׃

י״ג

והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך׃

י״ד

היעמד לבך אם תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי׃

ט״ו

והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך׃

ט״ז

ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי אני יהוה׃

יְחֶזְקֵאל כ״ב:ב׳-ט״ז