יְחֶזְקֵאל כ״ב:א׳-ט׳

א׳

¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

ב׳

ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה׃

ג׳

ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה׃

ד׳

בדמך אשר שפכת אשמת ובגלוליך אשר עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך על כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות׃

ה׳

הקרבות והרחקות ממך יתקלסו בך טמאת השם רבת המהומה׃

ו׳

הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך דם׃

ז׳

אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך׃

ח׳

קדשי בזית ואת שבתתי חללת׃

ט׳

אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך׃

נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל