דְּבָרִים י״ד:א׳-י״ד

א׳

¶ בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת׃

ב׳

כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה׃

ג׳

לא תאכל כל תועבה׃

ד׳

זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים׃

ה׳

איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר׃

ו׳

וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃

ז׳

אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם׃

ח׳

ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו׃

ט׳

את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו׃

י׳

וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם׃

י״א

כל צפור טהרה תאכלו׃

י״ב

וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה׃

י״ג

והראה ואת האיה והדיה למינה׃

י״ד

ואת כל ערב למינו׃

נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל