מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים ט׳:י׳-כ״ב (Hebrew)

י׳

ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני׃

י״א

ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל׃

י״ב

וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה׃

י״ג

ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים׃

י״ד

וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך׃

ט״ו

ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל׃

ט״ז

כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי׃

י״ז

וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש׃

י״ח

וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל׃

י״ט

ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק׃

כ׳

וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים׃

כ״א

וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים׃

כ״ב

ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח׃

מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים ט׳:י׳-כ״ב