מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים ט׳:א׳-ו׳

א׳

¶ ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול׃

ב׳

וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים׃

ג׳

ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים׃

ד׳

ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני׃

ה׳

ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות׃

ו׳

והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות׃