מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים ב׳:ל׳-ל״ו

ל׳

והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃

ל״א

לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃

ל״ב

את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃

ל״ג

ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃

ל״ד

כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃

ל״ה

עד אשית איביך הדם לרגליך׃

ל״ו

לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃