מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים ב׳:כ״ד-ל״א

כ״ד

והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו׃

כ״ה

כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃

כ״ו

לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃

כ״ז

כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃

כ״ח

תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך׃

כ״ט

אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה׃

ל׳

והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃

ל״א

לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃

נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל