תְהִלִּיםנ״ג

א׳

¶ למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב׃

ב׳

אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃

ג׳

כלו סג יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃

ד׳

הלא ידעו פעלי און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו׃

ה׳

שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם׃

ו׳

מי יתן מציון ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃

Use ← → arrow keys to navigate