תְהִלִּים ב׳
מרד העמים א׳–ג׳
א׳
¶ למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃
ב׳
יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃
ג׳
ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃
ה' לועג למזימתם ד׳–ו׳
ד׳
יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃
ה׳
אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃
ו׳
ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃
הצו האלוהי וסמכות הבן ז׳–ט׳
ז׳
אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃
ח׳
שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃
ט׳
תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃
אזהרה אחרונה וקריאה להיכנע י׳–י״ב
י׳
ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃
י״א
עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃
י״ב
נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃
נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל
Study note