תְהִלִּים ע״ד:א׳-ו׳
א׳
¶ משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃
ב׳
זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃
ג׳
הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃
ד׳
שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃
ה׳
יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃
ו׳
ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃
נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל