תְהִלִּים נ׳:א׳-ו׳

א׳

¶ מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃

ב׳

מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃

ג׳

יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃

ד׳

יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃

ה׳

אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃

ו׳

ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃