מִשְׁלֵי ז׳:י״ח-כ״ג

י״ח

לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃

י״ט

כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃

כ׳

צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃

כ״א

הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃

כ״ב

הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃

כ״ג

עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃